כל המוסיף גורע או – איך להימנע מהזרקת יתר

הגדולה של חומרי מילוי, כגון חומצה היאלורונית או רדיאס, היא היכולת לשמר את המראה הטבעי ובעצם רק לשפר אותו על ידי החזרת נפחים שנעלמים לפנים או מחיקת קמטים. בשנות ה-80 וה-90 הטרנד בפלסטיקה היה מתיחה חזקה, כלומר מראה מוקפא. בהמשך הופיעו חומרי המילוי השונים שעשו את ההפך. עם זאת לאחרונה נראים יותר ויותר אנשים שטופלו בזריקות של חומרי מילוי עורי המשמשות כיום כדי לשפר את עצמות הלחיים, לסתות ושפתיים. אבל במקום תכונות עדינות לאחרונה ניתן לראות נשים רבות שסובלות ממילוי יתר של רקמות הפנים וזאת בשל חוסר בחוש אסתטי, ניסיון והגזמה מצד הרופאים.
מדי פעם יש צורך ממש לבטל את השפעת החומצה ההיאלורונית שהוזרקה בשל נפיחות יתר ואסימטריה של הפנים. ניתן להשתמש באנזים הקרוי היאלורונידאז המוזרק לתוך האזור הנפוח ומפרק את החומצה ההיאלורונית וגורם לספיגה, פעולה זו היא לא ללא סיבוכים ועדיף מלכתחילה להימנע מאופציה זו.
אחת הדרכים להימנע ממצבים כאלה היא על ידי הזרקות נפחים קטנים לאורך זמן. יש לתכנן טיפול בשלבים ולא “ללכת על כל הקופה”. חשוב לצור מצב בו המטופלת מרגישה בנוח לבוא לטיפול אחת ל-4-6 חודשים להזרקה של מזרק אחד או שנים ולא לבוא ל”טיפול 100000″. כמו כן טכניקה של הזרקת נפחים קטנים כמו שמבוצעת עם הסקינבוסטר של רסטילן גם כן יכולה לשפר את איכויות העור כאשר היא מבוצעת נכון (בסדרה של 3 טיפולים ).
מזריק מנוסה, בעל ידע יכול להימנע מחלק מן הטעויות הנפוצות הבאות: הוספת נפח לעיניים שקועות יכולה לגרום לעיניים להראות קטנות וכן להגדלה של “שקיות קיימות”. הזרקת נפח באזור עצם הלחי ללא מילוי באזורים אחרים יכול לגרום למראה דמוי גולגולת כאשר אזור העיניים נראה שקוע. הזרקה של כמות מרובה מידי של חומצה היאלורונית לשפתיים יכול לגרום למראה ברווזי, הזרקת כמות גדולה מידי לקווי מריונטה יכולה לגרום למראה של “בוקסר” וכן הזרקה שטחית מדי של סקינבוסטר יכולה לגרום לגרגור של העור.
לכן אל תתביישו, בקשו מהרופא לבנות את הטיפול בשלבים. בקשו לראות תמונות לפני ואחרי של עבודה שהרופא בעצמו ביצע (לא רק תמונות של טיפולים כללים שהחברות מספקות) שאלו על אופציות שונות לטיפול, ואל תהססו לקחת יום או יומיים לחשוב.

שתפ/י את המאמר